הפאייה מוולנסיה - מתכון

שילוב מוצלח של סופ"ש נפלא בוולנסיה, סדנה לבישול פאייה, אורז וזעפרן מהשוק המקומי של העיר הספרדית היפה, ומחבת פאייה מקצועית אצל ההורים של הבן זוג, הובילו לסופ"ש ספרדי במיוחד שבו פינקתי את המשפחה המורחבת בטעמים מהמטבח הספרדי. בסיום בונוס - מתכון לטורטיה ספרדית קלאסית... 

חשוב להגיד מראש- פאייה זה אחד הדברים הקלים ביותר שייצא לי לבשל אי פעם, צריך אמנם לקצוץ הרבה ירקות ולבחוש, אבל ממש ממש קשה לטעות! כל מה שתשימו ביחד יעבוד. 

יצאתי הכי שוק, והלכתי בבוקר לשוק המקסים של כפר סבא, לחפש ירקות שווים לפאייה, ולשמחתי הרבה מצאתי אוצרות, זוקיני צהוב וירוק, חצילים קטנים ונאים וגזרים כתומים. כי הדבר הכי חשוב בפאייה יהיה הצבע שלה! פאייה צבעונית ושמחה תהיה גם פאייה טעימה. 

במשפחתנו יש לא מעט צמחונים ולכן בחרתי להכין את הגירסה הצמחונית, אבל זה בהחלט אפשרי להפוך אותה לבשרית עם נתחי חזה עוף, או לחילופין להוסיף שרימפס קפואים (מאיכות טובה). 

לגבי המחבת, להורים שלו כאמור יש מחבת מיוחדת אבל זה יעבוד נהדר בכל מחבת טפלון סטנדרטית. 

יאללה לעבודה! 

מה צריך?

1 כוס אורז עגול (בספרד מוכרים אורז מיוחד בשם בומבה, אבל בהחלט אפשר להשתמש באורז עגול מסוג אורבוריו שקונים להכין ריזוטו, ואפילו בפתיתים...)

2 גזרים 

1 בצל סגול 

4 שיני שום קצוצות 

10 פטריות שמפיניון טריות או פורטבלו (מה שמוצאים, העיקר שיהיו יפות וטריות) 

2 זוקיני (ירוק וצהוב אם מוצאים, אפשר להסתפק רק בירוק)

1 חציל 

2 גמבות צבעוניות (כתום ואדום)

1 פלפל חריף - רשות בלבד, לאוהבי החריף בלבד. 

1 קופסת עגבניות מרוסקות 

1 כוס אפונה קפואה (או משימורים) 

2 כוסות מים רותחים 

3 כפות שמן זית 

1 כף כורכום 

1 כף פפריקה מעושנת או פפריקה מרוקאית 

זעפרן - רק אם יש, זה מאוד יקר ולא תמיד בארץ מוצאים את המקורי, אם יש זה מוסיף, אם אין, לא קרה אסון. 

מלח ופלפל 

ומה עושים? 

את כל הירקות קוצצים לריבועים קטנים ככל האפשר (חוץ מאת הפטריות, אותן נחתוך לרבעים) 

מחממים את המחבת על אש בינונית ומוסיפים כף שמן זית 

מתחילים לטגן את המרכיבים לפי הסדר הבא, חשוב כל הזמן לערבב את המרכיבים, כדי לשמור על הקראנצ'יות של הירקות. 

בצל, גזר, שום, גמבות, חציל, זוקיני, מטגנים במשך 10 דקות ואז מוסיפים את העגבניות, זה הזמן גם לתבל את התערובת, בתבלינים, ולהוסיף עוד כף שמן זית 

מטגנים עוד 5 דקות עד שהתערובת מצטמצמת ומדיפה ריח טוב. 

זה השלב בו נוסיף את האורז, וגם מלח ופלפל (כמה שאתם אוהבים) ונטגן במשך 5 דקות נוספות. 

מוסיפים שתי כוסות מים רותחים לתערובת, מוסיפים מעל אפונה קפואה, את כפית השמן האחרונה, מערבבים פעם אחת טוב טוב, מגבירים מעט את האש ו...זהו!

זה זמן קסם! התערובת צריכה להתבשל בין 20 דקות לחצי שעה,  תלוי כמה וול דאן אתם אוהבים את האורז שלכם, חשוב לא לערבב באמצע ולא לכסות, אלא לתת למים לעשות את שלהם. 

כעבור חצי שעה גג מתקבלת פאייה צבעונית וריחנית, עם אורז מוכן, ירקות טעימים ותחתית קריספית ושחומה במיוחד.

כבו את הגז ותנו לה לעמוד עוד 10 דקות ולהתייצב, והטעם גן עדן. 

נשאר לכם עוד מקום ? הנה מתכון לטורטיה ספרדית קלאסית, אחד המאפים האהובים לארוחת בוקר במטבח הספרדי:

מה צריך?

2 תפוחי אדמה קלופים וחתוכים לקוביות קטנות 

1 בצל לבן קצוץ 

4 ביצים 

חצי כוס פרמז'ן או גרנד פאדנה, או כל גבינה חריפה אחרת, מגוררת דק דק 

2 גבעולי בצל ירוק חתוך דק

מלח ופלפל 

3 כפות שמן זית

מחבת עם ידית שיכולה להיכנס לתנור

ומה עושים? 

מכניסים את תפוחי האדמה החתוכים לעשר דקות במיקרו, על מנת לרכך אותך ולקצר את זמן הבישול.

מחממים תנור ל-180 מעלות

מחממים את המחבת, מוסיפים שתי כפות שמן, ומטגנים את הבצל הקצוץ עד להזהבה. 

מוסיפים את תפוחי האדמה החתוכים ומטגנים במשך 10 דקות

בקערה מערבבים ביצים, גבינה, בצל ירוק, מלח ופלפל שחור. 

משטחים את תפוחי האדמה לשכבה אחת ושופכים מעל את תערובת הביצים. 

מטגנים במשך 5 דקות עד ששולי הטורטיה מתייצבים (החלק האמצעי עדיין נוזלי, אל דאגה, האפייה תטפל בזה) 

מכניסים לתנור לרבע שעה-20 דקות

מוציאים ונותנים לטורטייה להתקרר לעשר דקות, בעזרת צלחת גדולה הופכים אותה, וחותכים לפרוסות. 

(אחרי שהיא חוסלה עד הפירור האחרון, ממליצה מראש שתכינו פשוט שתיים).

Adiós!

אני וברלין

שנים של הכנות קדמו לדעתי לביקור הזה בברלין בסתיו האחרון. כשאני אומרת שנים אני מתכוונת לכך שעוד בילדותי,  ברלין היתה במחשבותיי: סקרנה, ריתקה ומשכה אותי לבקר, לתייר, ללכת ברחובות ובעיקר לנסות ולהרגיש, מה בדיוק היה שם?

במשפחתי, בדומה למשפחות ישראליות רבות, לא נסעו לשם. לאמא הספיקה נסיעה קטנה עם עצירת ביניים במינכן כדי להגיד לי כמה הגרמנית (בה שלטה באופן מדהים) היא שפה קשה ושהיא הרגישה כאילו האנשים שם נובחים עליה כשמדברים. לאחר הביקורון ההוא שוב לא התקרבה לשם לעולם.

והנה אחרי אין ספור דחיות ורצונות זה קרה ונקבעה נסיעה לברלין. לא אשקר שהיו לי חששות לפני, בתור דור 3, מה אחשוב על השפה? האם אסתכל על כל אדם מבוגר ברחוב ואתהה מה הוא עשה במהלך המלחמה? על כן נתקבלה החלטה מראש, למצות היטב את השבוע שהוקצב לי בעיר ולהקדיש זמן מוקצב עוד יותר לביקור באתרים "היהודיים".

ואז קרה הבלתי יאומן, הקסם הגרמני עבד גם עליי, מהרגע הראשון שנחתתי ושמתי את רגליי על אדמת ברלין, הרגשתי מיד בבית, תחושה שרק שתי ערים נוספות בעולם הצליחו ליצור (תל-אביב וניו יורק) כי בעצם כמו כל תושבת מטרופולין גדול, מיד התחברתי לעיר הצבעונית, והחלומות על הנאצים? נדחקו לקרן זווית.

הרכבת (כן כן) משונפלד לאלכסנדרפלאץ 

בתוך בליל של טיולים, הופעות, פארקים ובירות, שווקים ושמש אפילו אנדרטת השואה, מרשימה ככל שהיתה, לא גרמה לי להתרגשות מיוחדת, הרגשתי כמו כל תיירת אחרת ואפילו טובה יותר מאחרים כשתחושת "גאווה" מפעפעת בכל פעם שמישהו שואל אותך למוצאך, ואת לא מתביישת אלא זוקפת את החזה, מחייכת חיוך שבע רצון ואומרת "ישראל" (זה בלתי נשלט, מודה)

אנדרטת ההנצחה לשואה

עד אותו הרגע שיצאנו מתחנת הרכבת בויטנברג פלאץ בדרכנו בוודאי למצוא H&M או כל כל רשת אחרת. הרמתי במקרה את הראש למעלה, שם ראיתי שלט שחור בכניסה לתחנה היפה, עם שמות מוכרים שסיפר שמתחנה זאת, יצאו רכבות ליעדים נבחרים כמו: אושוויץ, דכאו, טרבלינקה, ברגן בלזן ועוד.

ביום למחרת, בביקור במוזיאון היהודי, כבר יותר קשה לעצור את הרגשות, המוזיאון כמובן מרשים מאוד ומקיף את חיי הקהילה היהודית הענפה שחיה בגרמניה לאורך מאות שנים, הוא מרתק ויודע להפנות את הזרקור הנכון לעבר, להווה ולעתיד הקהילה בגרמניה, אבל מי שמחפש שם תשובות? ימצא בעיקר עוד ועוד שאלות.

המוזיאון היהודי בברלין

חצי שנה אחרי, ורק עכשיו האסימון מתחיל ליפול, בעקבות ספר עוצר נשימה "ברלין במלחמה" שמספר על החיים בבירה הגרמנית בזמן המלחמה, ועוסק בנושאים כמו שידורי הרדיו והתעמולה, בידור, אוכל בהקצבה, עלייה במספר תאונות דרכים בשל ההאפלה, וגם על רוצח סדרתי, הפצצות מהאוויר, מחסור והיהודים שפתאום נעלמו והותירו שם חלל גדול. "עם ישראל חי, בברלין" אמרה כתובת גרפיטי מוצלחת למדי שראיתי לאחרונה בתל אביב. בטח שהוא חי שם כי נורא קל לחיות שם. יפה, נעים, נקי, מסודר, די זול ומגניב אבל כל מי שיקרא אותו כבר לא יבקר ברחובות העיר בשנית, באותה תמימות יפה (וכיפית) שליוותה את הביקור הראשון שלי שם.

רק שנייה רק שנייה

פוסט זה נועד למתקדמים, אבל בעיקר למתקדמות. למי שרוצה שלבגדים שלו תהיה היסטוריה, למי שלא אכפת מריח קל פה ושם, מארומה של בגדים שהם לא בדיוק חדשים דנדשים או בקיצור, חובבי הוינטג' ובגדי היד שנייה, זה הפוסט עבורכם.

אמא שלי ואחותי, זה הזמן לספר, נהגו לפעור עליי כאלה עיניים כל פעם שהעזתי להופיע בבית עם שקית ובה בגד "מגניב" כהגדרתי, שנרכש במכירה ביתית או בחנות יד שנייה, אבל לי לא היה אכפת, כי את השמלות והחולצות הכי יפות שלי, קניתי הכי בזול ולבשתי הכי הרבה.

חנוית וינטג' בחו"ל, במיוחד הגדולות שבהן, הן מעצמה לכל דבר. לרוב יהיו אלה מקומות רחבי ידיים, כל הבגדים יהיו מסודרים לפי צבע ומידה וכולם לרוב מכובסים, ריחניים ונעימים, זה גם סוג של משחק "מצא את המטמון" כי לעולם אין לדעת איזה אוצר טמון באותן חנויות ובאילו מחירים. בארון הפרטי שוכן לו תיק ערב של דונה קארן, עוד אחד של מייקל קורס וז'קט דמוי שאנל, כולם נקנו בפחות מ-100 ש"ח, כדאי לבוא עם המון סבלנות, מוכנים לחיטוט, לא להיבהל מקרע קטנטן פה ושם (הכל ניתן לתיקון) ולהשאיר את החששות והפחדים בבית, כי לרוב הן יתגלו כחנויות הכי כיפיות שתבלו בהן בטיול ולזכור אפשר להרתיח ולכבס את הכל בבית.

את כל החנויות המומלצות בפוסט הזה ניסיתי בעצמי ועל בשרי וגופי ומכולן יש לי פריטים מקסימים שעד היום חיים להם בשלווה ובאהבה בארון ויוצאים מדי פעם לסיבוב דאווין ברחובות תל אביב.


פריז
היתה לנו רק חצי שעה פנויה, לי ולד' חברי לנשק מלא השיק, בין קניית נעליים הורסות בבן סימון ובין מרוץ מטורף במטרו לפגוש חברה במרכז פומפידו, אבל ברגע שנכנסנו ל-VINTAGE PALACE ידענו שזה ייגמר רע ובאיחור.
שתי קומות צפופות במיוחד של ביגוד יד שנייה מגניב וזול במיוחד. ד' קנה לא פחות מ-5 מעילי רוח הורסים צבעוניים (כל אחד ב-5 יורו) ואני התחדשתי בשתי שמלות מרהיבות במיוחד שהכי כיף היה להציג אותן אח"כ במשפט "זה? זה מפריז, עלה לי 10 יורו בחנות וינטג') וכמובן שמצאנו זמן בין קרואסון ואקליר, לחזור לסיבוב נוסף.

כתובת - Rue de Rivoli 40 Paris (לא הרחק מפלאס דה ווז') 

ברלין
איך מצליחים להתרכז בעיר עם כל כך הרבה חנויות יד שנייה שמוכרות בגדים במשקל? התשובה היא פשוטה, הולכים לפי המלצות והולכים רק לאחת או שתיים, אחרת תלכו לאיבוד בים של היפסטרים, בדוק.
אני מודה, מתוודה ומתנצלת, התשתי מאוד את שותפתי היקרה לטיול בחיפוש אחר החנות הבאה, היא מצידה גמלה לי דוקא בכך שעזרה לי למצוא את אחד הז'קטים היפים ביותר ששוכנים אצלי בארון, אין מה לומר צריך לדעת עם מי לנסוע.

על החנות COLOURS קיבלתי מלא המלצות ובעיקר מגורמים יודעי דבר, בביקורנו בשכונת קרויצברג, הקפתי את ברגמנשטראסה מספר פעמים את שמצאתי את ההיכל הקדוש ולרגע לא הצטערתי. החנות ענקית, נוחה לחיפוש, כל הבגדים מסודרים, ניחשתם נכון, לפי צבעים והמבחר היה מסחרר, המחירים כמובן לפי משקל והשמחה גדולה.
ע' לא מצאה כלום אבל מצאה לי ז'קט ולכן הבירה הבאה שלנו היתה על חשבוני (חוכמה גדולה בברלין)...

כתובת - רובע קרויצברג, BERGMANNSTRAßE 102 

ברגמנשטראסה קרויצברג, החנות פה מימין 

ניו יורק 
עם יד על הלב, והבטחתי כנות של בלוגרים, בניו יורק היד שנייה הוא באמת אפשרות ב' בלבד. לא שאין חנויות שוות במיוחד, בכל זאת ברוקלין בצמיחה, אבל מבחר החנויות המעולה בניו יורק והמחירים המגוונים לא משאירים כל כך זמן פנוי לשיטוטי סמרטוטים ובכל זאת, יש פנינים ושווה לנטוש את התור באולד נייבי לכמה דקות.

מנהטן
את החנות הזאת מצאתי בטעות, אני בכלל חיפשתי חנות של מומופוקו שמוכרת חלב בטעמים ועוגיות (וגם מצאתי וזה להיט) אבל בדרך לשם, נקרתה בדרכי חנות מקסימה בשם STOCK VINTAGE ופשוט נכנסתי שם להתקף מדידות חסר שליטה.

כתובת - STOCK VINTAGE -143 E 13th St

על הדרך אל תחמיצו גם את המילק בר ותזמינו את עוגיית שיבולת השועל וחלב בטעם דגני בוקר -
milk bar east village - 251 e 13th st

ברוקלין
טוב כאן זאת כבר אופרה אחרת, שכונת ויליאמסבורג הומה  בחנויות יד שנייה ומחסנים שהפכו לחנויות שהפכו למחסנים בחזרה, מרחק נסיעה קצרה בקו ה-L ואתם בבדפורד אבניו, מעוז ההיפסטר לנד בברוקלין הבנויה.
יש כאן המון והמגוון הוא רחב, אבל המלכה שולטת היא רשת BEACON'S CLOSET החנויות מהממות הבגדים איכותיים במיוחד ומריחים מצוין (מכביסה) והשמחה רבה.
שימו לב יש לרשת שלושה סניפים, שימו לב בדקתי את כולם והמוצלח ביותר הוא כמובן בויליאמסבורג.

כתובת - 88n 11st ויליאמסבורג ברוקלין 

סניף ברוקלין

רומא
חברים וחברות, אל תצפו מרומא לגדולות ונצורות. זאת עיר יקרה, עם אופנה יקרה אבל, למיטיבי לכת ולכאלה שרואים רחוק ורואים פראדה, יש מציאות פה ושם ואם יש לכם זמן פנוי, החיטוט משתלם.
את Twice החמודה מצאנו במקרה, חיפשנו בכלל פיצריה (מצאנו גם אותה והיא היתה כמובן מעולה אך לא בפחמימות עסקינן) והיא שוכנת איך לא, בשכונת טרסטברה היפה והטרנדית (שלקח לי שבועות להבין את הוגים את השם שלה כהלכה) תמצאו בה בעיקר בגדים אך גם אקססורייז פה ושם וכמובן פריטי מעצבים של שאנל ועוד חברים.

כתובת - Via di San Francesco a Ripa 105/A.


נבירה נעימה, נסיעה טובה, חג שמח ומועדים לשמחה!

ניו יורק עם ילדים

את ניו יורק חוויתי לא מעט פעמים ועם לא מעט אנשים וכמובן שכל חוויה היתה קצת אחרת. אבל החוויה העמוקה והמרגשת מכולן היתה עם ילד מצטיין בן 12. גילוי נאות הכרחי, הכותבת עדיין לא הפכה לאם בישראל אבל מטפחת בשעות הפנאי אחיינים מקסימים ביותר (טפו טפו טפו).

כשחושבים על חופשה בניו יורק, האסוציאציות הראשונות הן כמובן : שופינג, ברים, מסעדות, הצגות אז איך בדיוק אפשר לשלב ילדים בכל המסלול הזה?

ובכן מנהטן בהרבה מובנים היא לא מה שהיתה פעם, אמנם מצד אחד אוהביה יטענו בזעם כי היא איבדה את הרעננות, המיסתורין, הלכלוך והאנרגיה, אולם מנגד היא הפכה לעיר כל כך נעימה לטיול, שתאלצו מדי פעם לשפשף את העיניים ולוודא שאתם עדיין בניו יורק (מספיק שתרימו מבט למעלה, גורדי השחקים כבר יעשו את שלהם)

אז באיזה גיל אפשר להתחיל? אם תשאלו אנשים יקרים מסביבי, שום גיל אינו קטן מדי לתפוח הגדול. אבל ללא ספק מגיל 10 ומעלה הם בהחלט יעריכו יותר את מה שיש לעיר להציע וגם יזכרו משהו לשנים הבאות.

כשמגיעים בפעם הראשונה לעיר, ההמלצה היא לעצור לרגע בצד ולהביט בפניהם המשתאות של ילדיכם, כי מחזה רחוב ניו יורקי רגיל, של תנועה, שלטים, מוניות ואלפי צבעים, יגרום גם לילדים הקוליים ביותר לפתוח את הפה בהשתאות עד אין קץ ולא לסגור אותו במשך שעה. זאת בדיוק הזמן לקחת אותם היישר לטיימס סקוור.  נכון שהיא צעקנית, תיירותית ורועשת, אבל יש גלגל ענק בחנות הראשית של TOYS R US, חנויות נושא של שוקולד הרשי ו-M&M, ותהלוכה בלתי פוסקת של אנשים, בובות אלמו ענקיות ששמחות להצטלם עם מי שעובר לידן ועוד.


מסלול אפשרי עם ילד (או שניים) 

מוזיאון סוני - אטרקציה חינמית נדירה בעיר היקרה, המוזיאון ההייטקי ממוקם במטה הענק של חברת סוני על שדירת מדיסון פינת רחוב 56, אם תשאלו את ע' בן ה-12, מכל המוזיאונים הרבים בהם ביקר במהלך הביקור ההיסטורי בארה"ב, זה היה החביב עליו ביותר. פתוח כל יום מתשע וחצי (פרט לימי ראשון ושני) עד חמש וחצי אחה"צ. חוויה אינטרקאקטיבית שכמותה טרם חוויתם, הנאה לילדים ומבוגרים כאחד.

מוצג מוזיאוני של סוני 

התחנה הבאה קרובה מרחק הליכה קצרה במיוחד פנו ברחוב 56 ועלו לשדירה החמישית, בפינה תמצאו את חנות הענק של FAO SCHWARZ. שלוש קומות של חנות צעצועים מהאגדות כולל חווית הנגינה על הפסנתר הענק (עדכון חשוב , החל משנה שעברה הנהלת החנות גובה תשלום עבור כל ילד שעולה לנגן על הפסנתר) בקומה התחתונה תמצאו אפילו אאוטלט עם מציאות וצעוצעים במחירים סבירים.

היכל התהילה של שוורץ

אם הילד עדיין כולו בהייפ מהחנות, עשו סיור קטן בחנות אפל סטור שממוקמת בדיוק מחוץ לשוורץ. הכניסה אליה היא דרך ריבוע זכוכית מפואר עם מעלית שקופה, שמובילה לקומה התחתונה, שם ה-WIFI בחינם ואפשר לשחק באייפד במשך שעות.


LUNCH TIME - אם כבר ג'אנק פוד, אז שיהיה אחד איכותי עם צ'יפס מסולסל והמבורגר מפטריית פורטובלו עסיסית. רשת שייק שאק משגשגת בהצלחה כבר מספר שנים בעיר ומפעילה מספר סניפים עמוסים במיוחד. אל תיבהלו מהתור הארוך, הם מקצוענים ויודעים לתקתק עבודה במיוחד בזמן הצהריים. כדי לשלוט בעומס הם אפילו יעניקו לכם מיד לאחר ההזמנה ביפר צבעוני שיצפצף ויזמזם מיד כשההזמנה תהיה מוכנה.

SHAKE SHACK - הצרבת עלינו

משם בהליכה להורדת האוכל הישר לסנטרל פארק - לא להחמיץ את בריכת הסירות ומזרקת אליסה בארץ הפלאות.

סנטרל פארק 

ולקינוח - סרנדיפיטי 3- אם לא שמעתם עדיין על המקום, מדובר בהתמכרות שוקולדית קשה במיוחד. בית הקפה/מסעדה מציע את אחת ההמצאות המושחתות הידועות לאדם - משקה שוקולד קפוא שבא למות. התפריט ידידותי במיוחד, המנות מותאמות בגודלן לילדים והחיוכים של אנשי הצוות רחבים במיוחד, גם עם הילדים הקולניים ביותר.

כדי להימנע מ -

1. נסיעות בסאבווי בשעות העומס - טראומת צפיפות שאפילו למבוגרים קשה לעמוד בה.
2. הליכות למרחקים ארוכים מדי - נכון שבניו יורק הולכים המון אבל תיזהרו לא להתיש את הילדים המסכנים,
רובם אינם מורגלים בהליכות כה ארוכות.
3. בתי כלבו ענקיים - פוטנציאל לא קטן לאיבוד ילדים, מה שכן אם צריכים שירותים ציבוריים פתוחים לכל, זה המקום אליו יש ללכת, בכל קומה תמצאו חדרי שירותים מפוארים ומצוחצחים (מייסיס, בלומינגדיילס, סאקס, ברני'ס וברגדורף גודמן למתקדמים).

כתובות -

מוזיאון סוני - 550 Madison Ave
חנות הצעצועים שוורץ - 767 5th Ave
Shake Shack - רחוב 23 פינת שדרת מדיסון 
סרנדיפיטי 3 - 5 E 60th St‏22

לידיעת כל הנוסעים לחו"ל

מה זה הריח הזה באוויר? זה שילוב איום ונורא בין גפילטע ואקונומיקה, שקורא לי לארוז שוב מזוודות, כי פסח נמצא ממש מעבר לפינה.

בדיוק בשביל זה בדיוק הבלוג הזה כאן, אחת לשבוע אפרסם כמה המלצות חמות מיעדים שונים ברחבי העולם ואת טיפ השבוע שלי וזאת לאחר שנים של מתן עצות, ליווי און ליין וכתיבה מקצועית בנושא, כי הגיע זה הזמן לצאת לדרך חדשה. 

אז מה יהיה לנו כאן? מלונות שנוסו בהצלחה, בתי קפה שאין להחמיץ, ספא, נסיעות, קניות, מסעדות, קצת חיי לילה, הרבה טיולים ברגל, נקודות תצפית, תחבורה ציבורית, והרבה אהבה, כי אמנם אין כמו ארץ ישראל, אך מה יפה היא התבל.

נסיעה טובה!

שקלתי לעשות חילופי בתים עם ברק ומישל, אבל אין חניה ליד הבית שלי